פסק דין משלים בתיק ב"ל 2008-08

1.         התובע הגיש תביעה להכיר באוטם שריר הלב בו לקה ביום 19.1.07 כ"פגיעה בעבודה", עפ"י הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995 .

רקע עובדתי :

2.         הצדדים גיבשו רשימת עובדות מוסכמות כדלקמן:

א.        התובע הוא יליד 1951 .

ב.         התובע עישן במשך 30 שנים, קופסת סיגריות אחת ביום.

ג.         לתובע הייתה מחלת לב כלילית (טרשת עורקים הכליליים).

ד.         התובע עבד כמנהל אדמיניסטרטיבי במרפאות "מכבי דנט" 21 שנים.

ה.        ביום 10.1.07, נערך לתובע שימוע לפני פיטורין, במהלך השימוע התובע חש ברע, הוצע לו מים והפסקה קצרה אך החליט להמשיך ולטעון את טענותיו כנגד האשמות, (השווא לטענתו), שהושמעו כנגדו. שיחת השימוע ארכה שלוש שעות, מלווה בויכוחים וצעקות הדדיות, כאשר בסיום שיחת השימוע יצא התובע עם תחושה קשה שעלולים לפטר אותו ממקום העבודה שהפך עבורו ברבות השנים כבית שני, (להלן:" האירוע החריג").

ו.         התובע היה נתון בלחץ נפשי מאז האירוע החריג.

ז.         ביום 19.1.07 לקה התובע באוטם חריף בשריר הלב.

3.         ביום 15.12.10 מונה מומחה רפואי - פרופ' מרקביץ וולטר, מומחה למחלות לב, (להלן:" המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית, על בסיס העובדות המוסכמות, בה התבקש לבחון האם קיים קשר סיבתי בין אוטם שריר הלב בו לקה התובע, לבין האירוע החריג.

לצורך מתן חוות הדעת, קיבל המומחה תיק ובו כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לעניינו של התובע, כפי שהוגשו על ידי שני הצדדים, לרבות חוות דעת של פרופ' קפלינסקי שהוגשה מטעם התובע וחוות דעת של ד"ר אור שהוגשה מטעם הנתבע.

ביום 9.1.11 ניתנה חוות הדעת הראשונה של המומחה וביום 29.3.11, בעקבות שאלת הבהרה שהופנתה אליו, הוגשה חוות הדעת השנייה.

המומחה קבע, כי מקובל לחשוב שאירוע חריג יכול לגרום לאוטם שריר הלב תוך 24 שעות מסיומו. כאשר אוטם מופיע יותר מ - 24  שעות מהאירוע החריג, בדרך כלל לא ניתן לקבוע קשר סיבתי בין האירוע החריג ובין הופעת האוטם, אלא במקרים מיוחדים.

בעניינו של התובע, קבע המומחה, כי בשל פרק הזמן הארוך שהיה בין האירוע החריג ובין הופעת האוטם, 9 ימים, האוטם אירע כתוצאה מהמהלך הטבעי של המחלה הכלילית שהיתה לתובע בלבבו קודם לאירוע החריג ולא בעטיו של האירוע החריג.

אומנם המומחה ציין, כי לא ניתן לשלול שהאירוע בעבודה תרם/זרז תהליך של אוטם, אלא שלדבריו תרומה כזו סבירה הרבה פחות.

לפיכך קבע המומחה, כי להערכתו, השפעת האירוע החריג על מחלתו של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, וכי גם אלמלא האירוע החריג היה האוטם הלבבי מתרחש באותו מועד.

4.         ביום 22.12.11 ניתן פסק דין בתיק זה, בו נקבע, כי בהסתמך על שתי חוות דעת המומחה, אוטם שריר הלב בו לקה התובע ביום 19.1.07 אינו קשור בקשר סיבתי לאירוע החריג מיום 10.1.07 ולכן התביעה נדחתה, (להלן:" פסק הדין הראשון").

5.         התובע ערער על פסק הדין הראשון לבית הדין הארצי לעבודה, (תיק עב"ל 55224-01-12).